סעודה למלכ”ה

השאיפה היא להגיע למצב שאנחנו אוכלות כמו מלכות.
הביטוי סעודה למלכ”ה מזכיר לנו מה לעשות כדי להגיע לכך:
למלכ”ה זה ראשי תיבות לשאלות שכדאי לשאול את עצמנו כל פעם לפני שנכניס משהו לפה.
ל – למה. כל פעם לפני שאת אוכלת תשאלי את עצמך האם את באמת רעבה. אם כן המשיכי הלאה לשאלה הבאה. אם לא נסי לברר מה מעורר את תחושת הרעב, האם זה עייפות, מצב רוח ירוד, שיעמום? אם כן בררי לעצמך האם האוכל באמת יענה על הצורך. אם לא נסי לטפל בצרכים אלו בלי להטריד את הקיבה. האופציות במאמר נפרד. במידה ואת מרגישה שהאוכל כן יענה כרגע על צורך, המשיכי הלאה ל”מ”.
מ – מה. החלטת לאכול, תחשבי מה באמת מתחשק לך לאכול. לא מה זמין, לא מה את רגילה לנשנש אלא באמת מה מתחשק לך עכשיו לאכול. זה מרתק, לפעמים הרצון יהיה לסלט טעים, לסנדביץ’ עם גבינה ולפעמים לעוגת שוקולד טובה וזה בסדר גמור. המעניין הוא שלפעמים רואים שבאמת לא מתחשק שום דבר ספציפי ואז כדאי לחזור ללמה, אולי אני לא באמת רעבה.
החלטת לאכול ומה ממש מתחשק לך, תמשיכי ל”ל” השני.
ל- לאט. תוכלי לאט, תתענגי על כל ביס, רצוי שהארוחה תתמשך לפחות 20 דקות. מרכז השובע שלנו מתחיל לעבוד אחרי 20 דקות. כשאוכלים מהר אוכלים יותר ממה שצריך והרבה פעמים לאחר מכן יש תחושה של “התפוצצות” לא נעימה. כשאוכלים לאט נהנים מהאוכל, אוכלים פחות והתחושה לאחר האוכל היא תחושה נעימה וטובה.
אחת התגובות הנפוצות היא: “חיה, באמת, אין לי זמן כל ארוחה 20 דקות”. נכון האידיאל הוא לפנות 20 דקות ולשבת ולאכול. במידה ואין את האפשרות אז כדאי להיות יצירתיים. לדוגמא, אפשר לקחת ביס, להניח את הסנדביץ’ ולעשות מה שאת עושה, לקרא מיילים, לנקות את החדר או כל דבר שאת עוסקת בו, ללעוס, לבלוע, לחכות קצת ואז לקחת ביס נוסף ולהמשיך עם העיסוקים שלך. כך תסיימי את הארוחה בעשרים דקות, תהני מהביסים ותמשיכי לעשות את מה שאת עושה. ואז לעבור ל”כ”.
כ- כמה. כמה לאכול. כבר הרמב”ם התייחס לכך שצריך לאכול כמות של 2/3 של הקיבה. איך אדע כמה זה, זה די ניסוי וטעייה. לא לחכות עד שמלאים כי לאחר 10 דקות מרגישים תחושת מלאות לא נעימה, צריך לעצור קצת לפני. אחת הדרכים היא כשאת עומדת לפני הביס האחרון, תשאלי את עצמך האם את באמת זקוקה לו או לא. אפשר לחכות 10 דקות ואז להחליט אם לאכול אותו או לא. דרך נוספת היא לקחת כף אחת פחות ממה שהתכוונת ולראות בסוף הארוחה אם זה היה חסר לך. לפני שאת לוקחת תוספת, חכי 20 דקות ותראי האם באמת את רוצה עוד תוספת. שוב לוקח זמן לתחושת השובע לפעול וההמתנה הזאת יכולה לחסוך אוכל מיותר. בפעולות האלו תוכלי לאט לאט להפחית בכמויות האוכל עד שתגיעי לתחושת שובע נעימה. ואז לעבור ל”ה”
ה – הכרת הטוב. סיימת לאכול, תכירי טובה על כל שלב שהצלחת לעשות. גם אם הצלחת לעשות שלב אחד, תפרגני לעצמך. אל תראי את מה לא הצלחת אלא מה כן ותצייני את זה. לאט לאט, טוב מושך טוב והצלחה גוררת הצלחה ותצלחי לאכול כמו מלכה: לאכול כשרעבה, אוכל שאוהבת, בנחת, בכמות הנכונה והכי חשוב להרגיש טוב אחר כך.

בהצלחה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *