מילון מונחים ללידה

אוקסיטוצין האוקסיטוצין נקרא גם הורמון האהבה. האוקסיטוצין הוא הורמון הגורם לכיווץ שרירי הרחם (צירים) בלידה. לאחר הלידה מאפשר האוקסיטוצין את החיבור (bonding) עם התינוק. בהנקה מכווץ האוקיטוצין את צינוריות החלב בשד ומאפשר לחלב לזרום. בזמן קיום יחסי מין, באורגזמה, הכיווץ המורגש ברחם והתחושה הטובה לאחר המגע המיני הם בהשפעת האוקסיטוצין.

אינטימיות בלידה – דר מישל אודנט עוסק בצורך של אישה באינטימיות בלידה. באינטימיות הכוונה היא כל התנאים הדרושים ליחסים אינטימיים בין גבר לאישה: סביבה נעימה, אור מעומעם, טמפרטורה נעימה, אווירה רגועה, כמה שפחות אנשים וכל מה שאישה זקוקה לו באותה עת. להורמון אוקסיטוצין, המתחיל את הלידה ויוצר צירים, קורא דר אודנט הורמון האהבה, מאחר שהוא מופיע גם בזמן הלידה וגם בזמן ההנקה ויוצר תחושה של איחוד עם התינוק ובזמן יחסים אינטימיים עם בן הזוג. האוקסיטיצין הוא הורמון המופרש גם בשעת הלידה וגם בשעת קיום יחסי מין. יוצא אפוא שלשם הפרשת ההורמון דרושים אותם התנאים.

אפידורל – מונח עממי להרדמה מקומית הניתנת על ידי הזרקת חומר כימי בחלל האפידורלי בעמוד השדרה באזור המותניים. מאחר שהחומר מוזרק בעמוד השדרה, חשוב מאוד שהיולדת לא תזוז במהלך הכנסת החומר, כל תזוזה יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך. ההרדמה עובדת על העצבים הסנסוריים ולא על העצבים המוטוריים ולכן היולדת לא מרגישה את הכאב, אך יכולה להזיז את הרגליים. כמו בכל הליך רפואי יש יתרונות וחסרונות גם לאפידורל וכדאי שלפני הלידה תלמד היולדת בצורה מעמיקה את התהליך ובזמן הלידה תוכל לקבל החלטה מושכלת אם לקבל אפידורל אם לאו.

בדיקת העמסת סוכר – בדיקה הנערכת במהלך ההיריון לוודא שליולדת אין סוכרת הריונית. הבדיקה השגרתית היא של 50 גרם סוכר. אם הבדיקה לא יוצאת תקינה, או שיש חשד לתינוק גדול, היולדת עוברת בדיקה נוספת של העמסת סוכר, הפעם של 100 גרם.

גז צחוק – כינוי עממי לגז הנשאף מתוך מסכה שאליה מוזרם גז אנטרוקס וחמצן. הגז מטשטש את היולדת ואת תחושת הכאב. יש נשים שנשימה מתוך מסכה גורמת להן לתחושת מחנק. בגז צחוק משתמשים רופאי שיניים בטיפול בילדים. גם כאן, כדאי לקרוא על יתרונות וחסרונות הטיפול לפני הלידה.

היריון עודף – כשהיולדת עוברת את תאריך הלידה המשוער ההיריון מוגדר היריון עודף.הפרוטוקול הרפואי מאפשר להמשיך שבועיים נוספים לאחר תאריך הלידה המשוער במעקב רפואי צמוד יותר.

הרפיה – הרפיה היא כלי חשוב מאוד בזמן הלידה. ככל שהגוף רפוי יותר התהליך יכול לזרום בצורה חלקה יותר וכאב הצירים חלש יותר. יש הרפיה עמוקה שבה אני משתמשת בזמן הדמיון המודרך ובה אני מדריכה את היולדת לעבור חלק אחר חלק בגוף ולהרפות אותו. בזמן הצירים קשה לעשות זאת, והרבה פעמים הרפיית הכתפיים, הרפיית המצח וחיוך מסייעים להרפות את שאר הגוף.

זירוז טבעי – זירוז טבעי הוא תהליך טבעי של גירוי הגוף להשראת לידה או לקידום לידה שנתקעה. הכלים שבהם אני משתמשת הם דמיון מודרך, רפלקסולוגיה, שיאצו וסוּגוֹק.

זירוז כימי – זירוז כימי הוא מונח עממי הנוגע לשני סוגים של התערבות רפואית: השראת לידה, דהיינו גירוי הגוף להתחיל לידה שטרם החלה, או חיזוק תהליך שהחל. בשני המקרים ניתנים לאישה חומרים כימיים באמצעות נרות, עירוי תוךוירידי ועוד.

חיידק GBS – חיידק סטרפטוקוקוס מסוג B הוא חיידק הנמצא במערכת העיכול, השתן ובנרתיקן של נשים רבות. לאישה אין שום סימפטומים והחיידק לא מסכן אותה. בחיי היוםיום לא מטפלים בחיידק זה. הבעיה מתעוררת כשאישה עומדת לפני לידה והתינוק העובר בתעלת הלידה נחשף לחיידק. אחוז התינוקות שנדבקים הוא קטן מאוד. גם תינוקות שנדבקים מטופלים באנטיביוטיקה ולרוב החיידק נעלם ללא שאריות, אך ישנם מקרים די נדירים שהתינוק נדבק ונפגע. הפגיעה היא פגיעה מוחית חמורה ביותר ועל כן כשאישה שיודעת שיש לה חיידק היא מקבלת אנטיביוטיקה במהלך הלידה. כשיש ירידת מים נפרצות ההגנות של התינוק ברחם והחיידק יכול לטפס אל תוך הרחם ולפגוע בתינוק. לכן יולדת שעברה בדיקה וקיבלה תשובה חיובית תזדרז להגיע אל בית החולים כשיש לה ירידת מים.

טשטוש – כינוי עממי לחומר הכימי פטידין הניתן לווריד. זהו חומר נרקוטי. הוא מטשטש את היולדת. בין הצירים היא יכולה לישון ובזמן הציר רמת הכאב מיטשטשת. מאחר שהחומר מועבר לעובר ויכול להשפיע על עירנותו, על יכולתו לנשום ועוד, בדרך כלל נותנים את החומר בשלב לטנטי ארוך. גם כאן, כדאי לקרוא על יתרונות וחסרונות הטיפול לפני הלידה.

כדור פיזיו – כדור פיזיו הוא כדור גדול המשמש לפיזיותרפיה. היום הוא משמש גם בחדרי כושר. בלידה הוא מסייע ליולדת בתנוחות שונות בישיבה או בהישענות.

כיסא לידה – כיסא נמוך הנראה כחלק העליון של האסלה ופתוח מקדימה. בשלב הלחיצות יכולה היולדת לשבת עליו ומבחינת התנוחה להיות קרובה מאוד לכריעה, אך ללא הצורך במאמץ שרירי הרגליים. יש יולדות שהלחיצה תוך כדי ישיבה על כיסא לידה נוחה להן. בין הלחיצות יכולה היולדת להישען על אדם היושב מאחוריה ולנוח.

מוניטור/ירידות בדופק – מוניטור הוא מכשיר הרושם את דופק העובר ואת תכיפות הצירים ואורכם. ליולדת מחוברים ברצועות שני מתמרים המודדים את הדופק ואת הצירים. תחום הנורמה של דופק עוברי נע בין 120 ל-160 פעימות בדקה. ירידות בדופק מוגדרות כשמספר הפעימות יורד מתחת לתחום הנורמה והן יכולות להעיד על מצוקה עוברית.

מחיקה – במהלך הלידה צוואר הרחם נמחק, מדדי המחיקה נמדדים באחוזים מ-0 עד 100.

מים מקוניאליים – מים מקוניאליים הם מי שפיר שאיבדו את צלילותם לאחר שהעובר הפריש את הצואה הראשונה שלו ברחם, לרוב בעקבות מצוקה כלשהי.

מכשיר טנס – מכשיר הטנס הוא מכשיר חשמלי בעל ארבע אלקטרודות המתחברות לגב היולדת במדבקות. המכשיר שולח זרמים עדינים (בעוצמות נמוכות מאוד) אל גב היולדת ומקל על כאבי הלידה. האלקטרודות מעבירות זרמים עדינים כל הזמן. בזמן ציר לוחצת היולדת על כפתור והזרם מתגבר. הרעיון העומד מאחורי המכשיר הוא שהמוח מסוגל לקלוט תדר תחושתי אחד וכשהמוח קולט את תחושת הזרם הוא קולט הרבה פחות את תחושת הכאב של הציר ולכן כאב הציר מוחלש מאוד. הזרם הקבוע עוזר לגוף לשחרר אנדורפינים, משככי כאב טבעיים, ובזמן הציר כאב הציר מוקהה. היולדת שולטת בעוצמת הזרמים ובתדירותם. רוב היולדות שליוויתי והשתמשו במכשיר דיווחו על הקלה ממשית.

משככי כאבים – בבתי החולים יש שלושה משככי כאבים עיקריים הנקראים בלשון העממית אפידורל, טשטוש וגז צחוק. אפידורל הוא חומר כימי המוזרק לחלל האפידורלי בעמוד השדרה והוא מעלים את הכאב בחלק התחתון של הגוף. טשטוש הוא חומר הניתן באינפוזיה לווריד ומטשטש את היולדת. הכאב מורגש בצורה חלשה יותר, היולדת מטושטשת ולרוב לא זוכרת את הכאב. גז צחוק ניתן בשאיפה מתוך מסכה ומטשטש את הכאב. גז הצחוק הוא קצר מועד, כששואפים אותו הוא משפיע וכשמפסיקים לשאוף אותו הוא יוצא מהגוף בתוך זמן קצר מאוד (דקות). לכל משכך כאבים יש יתרונות וחסרונות שכדאי ללמוד לפני תהליך הלידה כדי שההחלטה לקחת אותם בזמן הלידה תהיה החלטה מושכלת.

סוכרת הריונית – סוכרת המתפתחת בזמן ההיריון ולרוב נעלמת לאחר מכן. בזמן ההיריון נדרש מעקב רפואי צמוד. אחת מתופעות הלוואי של סוכרת הריונית היא תינוק גדול בעל כתפיים רחבות. אם משקל התינוק גדול הנטייה לניתוח קיסרי עולה כדי שכתפי התינוק לא ייכלאו באגן.

סטריפינג – הפרדה ידנית בין קרומי מי השפיר לבין צוואר הרחם, פעולה המגרה שחרור פרוסטלגלנדינים.

פיטוצין – פיטוצין הוא חומר המשמש להשראה ולזירוז לידה. זהו החיקוי הסינתטי של הורמון אוקסיטוצין. הפיטוצין גורם להתכווצויות רחם חזקות ובכך מגרה את המערכת להתחיל את הלידה. בדרך כלל התכווצויות הרחם הנגרמות מהפיטוצין כואבות יותר מכאבי צירים רגילים מאחר שלא הגוף יוצר את ההתכווצויות, והאנדורפינים, משככי הכאב הטבעיים של הגוף, משתחררים בצורה לא מסונכרנת עם הצירים.

ספינות – החלק הצר ביותר באגן. כשהתינוק עובר את הספינות, לרוב תהיה לידה רגילה.

פקיעת שק מי השפיר / פקיעת מים – מי השפיר הם מים הנמצאים בשק מי השפיר ועוטפים את התינוק במהלך ההיריון. ישנן לידות המתחילות כששק מי השפיר נפקע ספונטנית או שהצוות פוקע את השק במהלך הלידה. לעתים הצוות הרפואי פוקע את שק מי השפיר בצורה יזומה, למשל כשהלידה לא מתקדמת. במי השפיר יש פרוסטגלנדינים, דהיינו הורמונים המרככים את צוואר הרחם ומעודדים צירים. לעתים עושים זאת כדי לראות אם המים מקוניאליים, דבר היכול להעיד על מצוקה של העובר.

פקק רירי – שכבה רירית החוסמת את צוואר הרחם ומשמשת מגן נוסף לעובר מפני זיהומים. הפקק הרירי יכול לצאת לפני הלידה (גם שבועיים לפניה) או במהלכה.

פרוסטגלנדינים – הורמונים המסייעים בלידה. הם מרככים את צוואר הרחם ומאפשרים לו להימחק ולהיפתח. הפרוסטגלנדינים גם מעודדים התכווצויות של הרחם.

פתיחה – התקדמות הלידה נמדדת לפי פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם. פתיחת צוואר הרחם נמדד בסנטימטר. פתיחה מלאה היא פתיחה של 10 סמ.

צירים מדומים – ברקסטון היקס – צירים המורגשים בדרך כלל בעוצמה פחותה מצירי לידה ובדרך כלל במרווחים גדולים יותר, אך יכולים להיות מורגשים גם כצירים סדירים וכצירי לידה לכל דבר. ההבדל הוא שלאחר זמן מה הם נפסקים ואינם מקדמים לידה (לא יוצרים פתיחה ומחיקה). הרבה פעמים נוכל לדעת שצירים היו צירים מדומים רק לאחר מעשה.

קורס הכנה ללידה / קורס הכנה רוחנית ללידה – ישנם קורסי הכנה ללידה שונים ומגוונים. כל קורס מתמקד בנושא אחר. ישנם קורסים המתמקדים בצד הפיזיולוגי של הלידה, ישנם קורסים המתמקדים בהכנה ללידה טבעית ללא התערבויות רפואיות, ישנם קורסים המתמקדים בפן הרוחני של הלידה וישנם קורסים משולבים כמו הקורס של דבש מסלעלפי שיטת ימימה.

קרעים / קרעים בפירנאום / (תפרים) – לפעמים בזמן יציאת התינוק נוצרים קרעים בתעלת הלידה או בפירנאום. כדי למנוע קרע עמוק המיילדת חותכת את הפירנאום (אפיזיאוטומיה). פעם החתך היה שגרתי, בעיקר בלידה הראשונה. היום המיילדות משתדלות מאוד לא לעשות את החתך מתוך ידיעה שריפוי קרע הוא מהיר יותר מריפוי חתך. החיתוך נעשה רק כשהמיילדת מרגישה שהקרע עלול להיות עמוק ויכול לסכן את אחד הסוגרים (שופכה או פי הטבעת).

השלב הלטנטי של הלידה – החלק הראשון של השלב הראשון בלידה, בין פתיחה של 0 סמ לפתיחה של 4 סמ. שלב זה הוא אטי בדרך כלל. בלידה ראשונה ובלידה לאחר ניתוח קיסרי יכול שלב זה לקחת שעות רבות.

השלב האקטיבי של הלידה – החלק השני של השלב הראשון בלידה, בין פתיחה של 4 סמ לפתיחה של 10 סמ. שלב זה מהיר יותר מהשלב הלטנטי, הצירים קרובים וכואבים.

תאריך הלידה המשוער – בעולם המערבי סופרים ארבעים שבועות מתאריך תחילת הווסת האחרון, זהו תאריך לידה משוער.

תנועתיות – במונח תנועתיות אני מתכוונת לכל מגוון התנוחות שיולדת יכולה לעשות במהלך הלידה כדי להקל על הכאב. למשל, תנוחות התכופפות קדימה וישיבה על כדור פיזיו מקלות על כאבי גב, תלייה מקלה על כאבי בטן וכדומה. תנועה יכולה גם להקל את ירידת התינוק בתעלת הלידה. במהלך ירידת התינוק בתעלת הלידה הוא עושה תנועות של התברגות, ולכן תנועות אסמטריות של היולדת יקלו על מהלך זה. למשל, הרמת רגל אחת על שרפרף, ישיבה על כדור פיזיו תוך כדי סיבובי אגן ועוד. חוץ מהפן הפיזיולוגי, לתנועתיות יש חשיבות גם בפן הנפשי. כשיולדת נמצאת בתהליך לידה והיא רוצה שהלידה תזרום גם היא צריכה לזרום בתנועה, כלומר לא טוב לה להישאר באותה תנוחה לאורך זמן, כדאי שבכל שעה – שעה וחצי תמצא תנוחה אחרת שנוחה לה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *