בכל אחד ואחד מאיתנו יש מרכז של אור, המהות הפנימית שלו. תפקידנו בעולם להגדיל את מרכז האור ולהפיץ אותו בעולם. כשכל אחד יפיץ את האור שלו, העולם יהיה מואר בטוב ושפע.
המהות הזאת אף פעם לא נעלמת, מתקלקלת או משתנה. לפעמים היא מתכסה, לפעמים נדחקת לזווית חשוכה, אך היא תמיד שם מחכה בסבלנות שנתייחס, שנוציא אותה אל הפועל. האמת, שלפעמים, כשעובר זמן רב היא מנסה להזכיר לנו שהיא נמצאת על ידי חוסר שקט, חרדה, דיכאון או מחלה, להזכיר לנו שהתרחקנו ממנה והיא רוצה שנחזור.
המהות שלנו היא תמיד חיובית, היא לא עושה נזקים והיא גורמת לנו ולסביבתנו אושר ושמחה. המהות מלאת אהבה.
כדי לנסות להתקרב למהות שלי אני יכולה לעשות תרגיל: להשלים את המשפט “אני מתמלאת עונג ושמחה כש…..” 12 פעמים ברצף ובזריזות. לא לתת לראש לחשוב אלא לתחושת הבטן, מה גורם לי להרגיש עונג ושמחה. לראות האם זה קרוב למה שאני עושה היום? אם התשובה היא כן אז אני בדרך הנכונה ואם לא, אז כדאי לראות איך אני מכניסה את הדברים האלה לחיי.
להתחיל בכך שכל שבוע אני אעשה דבר אחד שמענג אותי. ברגע שאני אתחיל להרגיש טוב עם מה שאני עושה אני מתקרבת לאור. לאט, לאט כשאני אתרגל לתחושה הטובה, התחושה הלא נעימה תפריע לי, אני ארצה תמיד להרגיש טוב והרצון הזה יקרב אותי אל האור, האור יגדל והתחושה מה התפקיד שלי, במה אני יכולה לעסוק כדי להמשיך להרגיש כך תבוא מאליה.
זה לא אומר שמה שעשיתי עד היום היה לשווא. מה שעשיתי הצמיח אותי ואת היכולות שלי היום כדי שאהיה מוכנה למה שאני אעשה עכשיו. התפקידים שלנו בחיים יכולים להשתנות, לא המהות, המהות תמיד נשארת ותמיד שם אך איך להוציא אותה אל הפועל יכול להשתנות עם השנים. מה שחשוב להבין שלכל אחד מהות משלו ואם חברה טובה שלי היא מורה מדהימה, מחנכת ילדים, מעצבת את הדור הבא, זה לא אומר שאני צריכה לחקות אותה. יכול להיות שהמהות שלי היא לעבוד באדמיניסטרציה ולהביא לסדר וארגון בעולם. השאלה היא מה גורם לי עונג, מה משמח אותי ולשם ללכת.
זה לא עושה אותי אגואיסטית ולא נרקיסיסטית. כשאני אהיה שמחה, כשלי יהיה טוב, המהות שלי תדרוש ממני להעביר את הטוב הזה הלאה, לדאוג לזולת, להתחשב בו, לעזור לנזקקים. זה במהותנו ואי אפשר לשנות את זה. אדם אגואיסט, בהגדרה, רחוק מהמהות שלו.
השבוע תנסי לעשות שני דברים מהרשימה שגורמת לך עונג. לאחר השבוע, אנא רשמי איך הייתה ההרגשה.
בהצלחה!