יש הסתכלויות שונות על לידה חלקן חיוביות וחלקן שליליות והן באות מסיבות שונות כגון תרבותיות (חינוך, תרבות, אמונה וכו’) אישיות (היסטוריה אישית, משפחתית) וכו’.
בספרה Immaculate Deception – Myth, Magic & Birth מתארת סוזאן ארמס את הלידה הקדמונית בזמן של החברות השבטיות:
אחותנו הקדמונית גדלה בחברה שחיה בטבע, אכלה אוכל שגדל בצורה טבעית, עבדה עבודת כפיים והגוף שלה היה הכי קרוב לצורת הבריאה.
בחברה שלה כל ילדה שהגיעה לגיל הפוריות עברה לפחות חווית לידה אחת וחווית מוות אחת מתוך ראיה שכך תכבד גם את החיים וגם את המוות ולא תפחד מאף אחד מהם.
אחותנו נמצאת עכשיו בשלב הריון מתקדם, בבוקר היא יוצאת לשדה לעבוד ובערב יושבת או כורעת מסביב למדורה עם נשות השבט ושומעת סיפורים עם חכמת חיים הכוללים את כל שלבי החיים וכך עבר הניסיון שנצבר מדור לדור. אחותנו רואה את ההיריון והלידה כתהליך טבעי ולא מפחדת ממנו. היא יודעת שלא כל האמהות תשרודנה את הלידה ולא כל התינוקות ישרדו את הלידה וגם אלה שישרדו לא תמיד יגיעו לבגרות חלקם ימותו משלשולים וחלקם מתאונה או מחלה אבל לרוב נשות השבט יש שניים או שלושה ילדים.
במהלך הירח האחרון אחותנו שותה תה שידוע שמחזק את גוף האישה ומקל על לידה ראשונה. כל הנשים בשבט שותות את התה לקראת סוף ההיריון אם הן מצליחות למצוא את העלים. כל התקופה האחרונה הרגישה תחושות שהיו חדשות לה והיא פנתה אל דודתה וזאת הרגיעה אותה כי כך מרגישים לקראת סוף ההיריון.
הבוקר אחותנו מרגישה תחושה חדשה, כאבים קלים בגב התחתון.היא יצאה כרגיל לשדה עם שאר הנשים והצטרפה לשירה שלהן שמסייעת לעבודה ולקצב. עם חלוף
השעות הכאב מתפשט לכיוון הבטן. הכאב בא והולך, היא מרגישה צורך רב לשתות ובמקביל הולכת מאחורי העצים פעמים רבות יותר להתפנות. עוברות
עוד כמה שעות והכאבים הולכים ומתקרבים אחד לשני ונעשים ארוכים יותר. היא עוצרת מדי פעם את העבודה ומשפשפת את הגב התחתון ותוך כדי כך נזכרת בלידות שראתה, בריח המיוחד שהיה בבקתה, התנועות והקולות שהיולדות עשו.
עם שקיעה הנשים חוזרות בשירה הביתה ואחותנו איתן. היא לא יכולה לעמוד בקצב שלהן, הכאבים נעשים חזקים וקרובים יותר ויותר. הנשים רואות שהיא מתעכבת וצוחקות איתה שהלידה מתקרבת. כאשר מגיעים לכפר היא מצטרפת לאימה ליד המדורה ולארוחת הערב. לאחר הארוחה אחותנו, אימה ודודתה נכנסות לבקתה. אחותנו עייפה והיא מנצלת את הזמן בין הכאבים לנוח. אימה ודודתה מבינות שהתינוק יגיע כנראה הלילה ומספרות לה סיפורי לידה מעודדים, אנקדוטות מצחיקות ושומרות על אווירה חיובית וטובה. הן מתחילות לשיר שירי לידה והאישה מצטרפת אליהן. אחיותיה הצעירות מסתכלות על המחזה
מהמחצלות שלהן עד שהן לא יכולות להשאיר את עיניהן פקוחות והן נרדמות.
האמא והדודה שומרות על אש קטנה בבקתה עבור התינוק שייוולד ולאחותנו חם והיא מורידה את הבגדים שהיו עליה.
הגוף כואב ולא נוח היא משנה תנוחות ונמצאת בתנועה מתמדת, שום תנוחה לא נוחה לה. אימה ודודתה יודעת שזה שלב שהיא צריכה לעבור והן שם בשבילה, שרות, נמצאות אם תרצה להישען עליהן, עושות לה מסאז’. בהמשך מזמינים את האישה החכמה שמכירה את כל הצמחים באזור ויודעת איך להשתמש בהם.
היא מכירה את כל רזי הגוף הנשי ומסייעת כאשר קשה להרות, כאשר רוצים להפיל, כאשר יש דימום לאחר הלידה, להפוך תינוק שלא יכול לצאת במצג שלו. את הידע שלה היא קיבלה מהאישה החכמה הקודמת.
הכאבים משנים כיוון, הם שונים עכשיו ואחותנו מרגישה צורך לכרוע, היא מתאמצת ונאנקת. לאחר כ-10 עד 12 פעמים רואים בין הרגלים שלה כשהיא כורעת חלק שעיר כהה ורטוב. בשלב זה היא נעמדת ונשענת על ערמת אזוב, עוד שתי לחיצות הראש יוצא החוצה ולאחר מכן שאר הגוף. מזל טוב נולדה לה בת. אחותנו תשושה, כורעת ונחה. לאחר כ- 2 דקות מרימה את התינוקת אליה ושמה אותה על הבטן. אף אחד בבקתה לא זז ולא מדבר כדי שהקול הראשון שהתינוקת תשמע יהיה של אמא שלה. התינוקת לאט לאט פוקחת עיניים ומסתכלת על אמא שלה. האחיות הצעירות התעוררו ומסתכלות מהמחצלת שלהן. אחותנו רועדת קצת ואימה עוטפת אותה בפרווה שהכינו במיוחד לקראת האירוע. לאחר כמה דקות של דומיה אחותנו מתחילה לשיר לתינוקת את השיר שלה. הם מאמינים שכל תינוק מגיע לעולם עם שיר ורק האמא מכירה את השיר שלו. גם האמא לא מכירה את השיר עד שהוא עולה מתוכה ברגע שהיא רואה אותו.
איך אחותנו הגיעה ללידה כזאת?
היא הגיע ללידה מתוך צפייה וללא פחד.היא ידעה לקראת מה היא הולכת, היא בטחה בגוף שלה שמסוגל לעשות זאת.
נשים שהגיעו לגיל הפוריות והצליחו להרותולסיים הריון היו נשים שגופן פעל כשורה והיה מסוגל לשאת הריון והתינוק לרוב היה בריא אחרת הגוף היה דוחה אותו. בחברה השבטית התייחסו בכבוד לגוף האישה וראו הן במחזור החודשי והן בלידה כוחות עצומים.
האישה היתה מוקפת בנשים חכמות ומיומנות והלידה זרמה בקצב הטוב והנכון לאישה, אנחנו יכולות לראות התייחסות לכך כבר בתנ”ך: כאשר פרעה קורה למיילדות וחוקר אותן מדוע לא עשו כמצוותו להרוג את התינוקות, השיבו המיילדות בשמות א’ י”ט: “כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא איליהן המיילדת וילדו”. פרעה לא מוחה על כך ולא מערער. ישנה התייחסות לנושא שאכן הנשים היהודיות היו שפחות, עבדו עבודת כפיים, אכלו אוכל בסיסי והתרבות עודדה ילודה ולכן היו רגילות בזה. המצריות לעומתן, חיו חיי עושר, היו להן שפחות כך שעבודה פיזית לא עשו, האוכל לא היה אוכל מזין והן ראו בילדים כורח. היו הרבה הפלות ומניעת הריון ולכן הלידות שלהן היו קשות יותר.
נשים המודעות לכוח וליכולת שלהן זורמות עם התהליך והלידה זורמת יותר. כל שינוי מהזרימה הרגילה מקשה על התהליך.
התייחסות נוספת היא לגבי מקום הלידה.נשים ילדו במקומות שהרגישו בטוחות, אחותנו ילדה בבקתה של אמה, בתרבויות עתיקות היה מקובל שנשים חוזרות
לבית אימן ללדת, היו תרבויות שהקדישו אוהל בו נשים שהו בזמן הוסת וילדו שם.
מה קרה? איך השתנו פני הדברים?
התיעוד המיילדותי הראשון נכתב ע”י הרומאי Soranus במאה השנייה לספירה. הוא כתב ספר מיילדותי ששימש את הרפואה עד המאה ה- 16!.
בימי הביניים לא נכתב דבר על המיילדות כנראה שהמקצוע המיילדותי היה שייך למיילדות והנשים באותה תקופה לא יכלו ללמוד מעבר לעבודות הבית וללמוד קרא וכתוב בפרט. גברים לא נכנסו ללידות וכך אין תיעוד מיילדותי.
אירופה
ימי הביניים
מי הייתה המיילדת?
המיילדות באותה תקופה היו נשים מנוסות חסרותהשכלה פורמלית שאת הידע שלהן קיבלו ממיילדות מבוגרותיותר שהן ליוו אותן במשך שנים ולמדו מהניסיון. תפקיד המיילדת כלל עיסוק במיניות ופוריות, הן הכירו עשבי מרפא וסייעו לעקרות להרות, לסיים הריון לא רצוי, טיפלו באין אונות ויילדו. מאחר ולא הבינו את יכולתן האישית, והיכולת של הצמחים בהם הן השתמשו, הסביבה יחסה את הידע שלהן והצלחותיהן לכוחות מאגיים.
התנוחות האנכיות שנשים השתמשו בהן בלידה הצריך עזרה ותמיכה שנעשתה ע”י נשים קרובות.לכל אורך ההיסטוריה ולרוחב התרבויות, לידה היתה תהליך נשי, גברים לא הורשו להיכנס ללידה.
בשנת 1522 ניסה ד”ר WERTT מהמבורג להתחפש לאישה ולהיכנס ללידה, הוא נתפס והועלה על המוקד. תפקיד המיילדת נתפס על ידי הנשים גם מילולית MIDWIFE באנגלית עתיקה MID – עם WIFE – מילה נרדפתלאישה וכך ראו המיילדות את תפקידן:
- לדאוג לעודד את היולדת ושמצב רוחה ישאר גבוה.
- לשמור על פרטיות וכבוד היולדת
- לא להתערב כאשר התהליך זורם
- כאשר הדברים משתבשים, לתקן אותם עם כמה שפחות התערבות.
עם השנים הרפואה הלכה והתפתחה, רופאים העמיקו את הלימודים שלהם, נפתחו בתי ספר לרפואה ומקצוע האנטומיה התפתח לא מעט בזכות נתיחת גופות.
הכנסיה לא אפשרה לנתח גופות ובהתחלה נותחו גפות שנגנבו מבתי קברות ואת הידע הפיצו בספרים. המידע הזה היה חסום בפני נשים הן בגלל שלא ידעו קרוא וכתוב והן בגלל שבתי הספר היו סגורים בפניהן.
הרופאים התקבלו בקהילה כבעלי ידע ומומחים ולעומן המיילדות נתפשו כבורות ולכן היכולת שלהן היתה בלתי נתפסת ולאחר שנים בהם התקבלה עבודת המיילדות בהערכה רבה הן הפכו למוקצות, נחשבו לנבערות והידע שלהן יוחס לכוחות האופל. בין השנים 1450 – 1750 נרצחו מאות אלפי נשים אשר רבות מהן
היו מרפאות ומיילדות בטוענה שהן מכשפות.
בתהליך של העמקת הידע ברפואה נפתחו בתי חולים שבחלקם נתנו טיפול בחינם מאחר ובעצם היוו קליניקה לימודית לסטודנטים. החולים היו בדרך כלל מעוטי יכולת שזו הרפואה היחידה שיכלו להרשות לעצמם.
גם היולדות שהגיעו לבתי החולים היו בדרך כלל נשים מעוטות יכולת שלא יכלו להרשות לעצמן לשכור מיילדת ובודאי לא רופא פרטי.
באותה תקופה החלה תופעה חדשה בה מתו למעלה מ- 50% מהיולדות מחום לא מוסבר שנקרא Childbed Fever. התופעה נמשכה מימי הביניים עד סוף תקופת הרנסאנס. בסביבות 1840 במקביל 3 רופאים הבינו שהמחלה היא
תוצאה של דלקת: ד”ר Aberdin הסקוטי, ד”ר Holmes מבוסטון וד”ר Semmelweis בוינה. בבית החולים שבו עבד ד”ר Semmelweis חולקו היולדות
באופן שרירותי לפי ימים לסירוגין בין מחלקה בה עבדו רופאים לבין מחלקה בה עבדו נזירות ומיילדות. ד”ר Semmelweis ראה שתמותת היולדות שטופלו ע”י רפאים וסטודנטים לרפואה היתה גבוהה פי 3 מאשר יולדות שטופלו ע”י מיילדות ונזירות. היולדות ניסו בכל כוחן להגיע בימים של המיילדות כי הבינו שהתמותה נמוכה יותר. באותה תקופה נשים נחשבו חסרות דעת ונשלטות ע”י מצבי רוח והתלונות שלהן לגבי זה שיותר יולדות מתות אצל הרופאים התקבלו כעוד תלונה של הנשים הנבערות. ד”ר Semmelweis התייחס לכך ברצינות וניסה להבין מדוע יש שוני בתמותה? מה המיילדות עושות שונה מהרופאים? והוא מצא כמה דברים:
1.הרופאים, לאחר שסיימו את הניתוחים בחדרי הניתוח ובחדרי המתים, ביצעו בדיקות וגינאליות ללא שטיפת ידיים וסטריליזציה (לא ידעו אז על חיידקים).
2.מיילדות היו יותר היגייניות, הם שטפו ידיים לעיתים קרובות יותר וכל הסביבה היתה נקייה יותר.
3. המיילדות לא בצעו בדיקות וגינאליות
4. המיילדות נתנו ללידה להיות כמה שיותר טבעית.
לאחר הבדיקה הזאת, ד”ר Semmelweis היה הראשון שדרש מהרופאים לרחוץ ידיים לפני ואחרי כל בדיקה וגינאלית ואכן התמותה ירדה. הוא קיבל קיטונות של כעס מרופאים אחרים שלא הבינו איך הוא מעז להאשים אותם בתמותת היולדות, הרי הם נשבעו בשבועת היפוקרטס לא לעשות נזק. לאחר שנים כאשר הומצא המיקרוסקופ אכן אוששה טענתו. ב- 1880 גילה לואי פסטר שחיידק הסטרפטוקוק שהוא גילה ב-1860 גורם לדלקת שממנה מתו נשים כה רבות.
תקופת הרנסאנס
מעבר להיגיינת הרופאים מה השתנה בלידה שהיא היתה מאוד קשה ומפחידה?
הכנסייה נהייתה מאוד דומיננטית באירופה וראתה באדם יצור עליון מכל שאר היצורים. מתוך אידיאל הרואה את מותר האדם מן הבהמה שונו אורחות החיים ונעשה ניסיון להתרחק כמה שאפשר מהתנהגות שנחשבה בהמית. שינוי אורח החיים של תקופה זו גרם לשינויים מרחיקי לכת בגוף.
אתייחס כאן לשינויים שנעשו לנשים.
לבוש – האופנה של אותה תקופה יצרה לבוש ששם מסגרת לגוף האישה בצורה האידיאלית של אותה תקופה. הלבוש כלל מחוך שיצר לחץ הן על כלוב בית החזה והן על הבטן וגרם לכך שהנשים לא יכלו לנשום בצורה חופשית, הנשימה לא היתה מלאה ונשים הרבו להתעלף מחוסר חמצן. הלחץ על הבטן גרם לנשים לאכול מעט ויצר קשיי עיכול.
מזון – כדי להתרחק מהבהמיות, ומהמעמדות הנמוכים יותר המבוגרים הפסיקו לצרוך בשר והחליפו את תצרוכת הבשר בקטניות. כדי לעדנן הן היו מעובדות ולא טבעיות. מעבר לסוגי המזון גם כמות המזון קטנה מכמה סיבות:
1. כדי לא להיכנע לצרכים בהמיים.
2. פיזית, כדי שהנשים יוכלו להיכנס למחוכים שיצרו.
3. הלחץ על הבטן לא איפשר לנשים לאכול הרבה.
מראה חיצוני – במעמד הגבוה, האופנה דרשה עור לבן כדי להבדיל בין המעמדות (המעמד הנמוך גם נחשב ל”בהמי”). כדי להשיג עור לבן הנשים לא יצאו לשמש ונחשפו כמה שפחות לאור יום דבר שיצר חוסר בויטמין D שגרם לרככת ואחת הבעיות היו שהאגן הנשי עוות והיקשה על יציאת התינוק.
דת – כפי שצוין קודם, בתקופה זאת הנצרותשלטה באירופה וראתה ביחסי אישות אקט של חטא והתוצאה שלו, הריון ולידה, לא היו ראויים להתגאות בהם. לכן ראוי שאישה בהריון לא תצא לרחוב. נשים בהריון באותה תקופה נשארו בבית, לא השתתפו באירועים חברתיים, חלקן היו סגורות במתחם מסוים בבית מחודש לפני הלידה ועד 6 שבועות לאחריה . בבית המלוכה חדר היולדת היה סגור בפני אור יום והמלכה היתה בחדר מחודש לפני הלידה ועד 6 שבועות לאחריה.
מעמד אישה – החברה הפטריארכאלית התייחסה לאישה כיצור נחות, רגשני, חסר יכולת לימוד והבנה.
חוסר בחמצן, בעיות עיכול, תזונה הלקויה, אגן מעוות, חוסר בפעילות גופנית יצרו חולשה גדולה והביאו את הלידה לרמת סיכון גבוהה הן של האם והן של התינוק ולכן הסביבה התייחסה להיריון וללידה כמחלה מסוכנת. נוסף על כך ההתייחסות
החברתית לאישה הוציאו מהאישה את האמון שלה בגופה וביכולתה.
הרופאים הגברים נכנסו יותר ויותר לתחום המיילדות.הם עבדו במגבלות הצניעות (נשים התכסו והם עבדו מתחת לשמיכה, ע”פ חוש המישוש בלבד). תנוחת היולדת שהייתה להם נוחה לעבודה היתה שהיולדת שוכבת על הגב וליולדת לא היה מה
לומר בנושא.
הקושי בשכיבה על הגב ללא יכולת להיעזר בכוח הכבידה, האגן המעוות, החולשה של האישה גרמו ללידות ארוכות וקשות שלנשים היה מאוד קשה להתמודד איתן והיו נשים שמתו מתשישות. להתמודד עם כך המציא בשנת 1650 ד”ר Chamberlen מכשיר סודי שהוא היה מביא אותו ללידה בארגז גדול ובעבודה מתחת מעטה של שמיכה הוא סייע בלידה. הוא לא היה מוכן לחלוק עם אף אחד את המצאתו והיא נשארה במשפחה שלוש דורות. הוא הצליח להוציא את התינוקות שחלק מתו וחלקם נשארו עם נזק מוחי אך הציל הרבה מאוד אימהות ממוות. ההמצאה היתה המלקחיים הראשונות. לאחר 3 דורות כאשר מת אחד מהאחים, מצאו במחסן שלו את הקופסא עם המכשיר.
ד”ר William Smellie מאוד לא אהב את תוצאות הלידה, נשים ותינוקות רבים מתו, וב- 1739 נסע ללונדון ופריס להשלים את לימודיו במיילדות. כאשר חזר לסקוטלנד הקים מרפאה למיילדות שהציעה טיפול חינם לנשים והמרפאה היוותה בעצם בי”ס למיילדות. ד”ר Smellie שכלל את המלקחיים במבנה שלהם – הקטין
אותם ובשימוש שלהן הוא השתמש בהם רק לאחר שראש התינוק נכנס לתעלת הלידה. הוא הראשון שקישר בין רככת לבין עיוות האגן שגרר ללידות קשות.
המלקחיים נחשבו להתערבות כירוגית ולכן יכלו להשתמש בהן רק מי שהוכשר לכך קרי גברים.
צריך לזכור שכל הפרוצדורות נעשו ללא משכחי כאבים. הלידה כאבה מעבר לצפי הן בגלל עיוות האגן, הן בגלל הגוף החלש והן בגלל ההתערבות הרפואית של
המלקחיים. נשים מאוד פחדו מכאבי הלידה.
איך היה אפשר לעזור לנשים?
באמצע המאה ה- 19 גילו את סמי ההרדמה.בשנת 1847 ד”ר Simpson היה הראשון שהשתמש באתר בלידה ולאחר מכן בכלורופורם (באותה תקופה גם בארה”ב התחילו בשימוש בכלורופורם ללידות).
הכנסיה ומאמיניה התנגדו נחרצות לשימוש במשככי כאבים בלידה מאחר וזהו צו אלוקי “בעצב תלדי בנים”. אם הקב”ה היה רוצה, הלידה היתה ללא כאבים, אם לידה עם כאבים אזי זה רצון האל ואסור לשנות זאת. כמובן שרוב הטוענים
היו גברים ו ד”ר Simpson טען מולם שגם הקב”ה הרדים את האדם כאשר הוא לקח ממנו את הצלע.
ד”ר Simpson ניסה לראשונה את האתר על יולדת כאשר שם ממחטה עם אתר על האף והפה שלה והיא נרדמה. כאשר התעוררה, התקשתה להאמין שהיא אחרי לידה והתינוק שהציגו בפניה שהוא בנה. מי שהביאה לשינוי הגדול בשימוש במשככי כאבים, היתה המלכה ויקטוריה שבשנת 1853 ילדה את בנה השביעי עם הרדמה כללית והתחושה של הנשים היתה שמה שטוב למלכה טוב גם לנו. כמובן שרק הנשים מהמעמד הגבוה יכלו להרשות זאת לעצמן.
ההרדמה, השימוש במלקחיים, המיילדים הגברים ומעמד האישה הביא את האסכולה הרפואית ללידה.
המעמד הזה של האישה נמשך עוד הרבה מאוד שנים. נשים עברו מחסות אביהן לחסות בעליהן, נשים לא יכלו להיות בעלות נכסים, לא יכלו להצביע ורוב העבודות בשכר היו סגורות בפניהן. גם הכוח הפוליטי נלקח מהן, נשים לא יכלו להצביע, לדוגמא זכות ההצבעה לנשים בשוויץ ניתן רק ב- 1970. זה ממש לא רחוק מאיתנו. המעבר ממעמד של נחיתות לחוסר אונים והרגשה והתנהגות של קורבנות הוא קצר מאוד וזה מה שקרה לנשים. הן הרגישו קורבנות של ההתנהלות הטבעית של הגוף שלהן ונוצר ריחוק בינן לבין גופן. חוסר הביטחון בגוף שלנו ניכר עד היום שאנו רואות לא מעט נשים שמרגישות שגופן לא מסוגל ללדת בדרך הטבעית.
ארה”ב
בארה”ב ההתנהלות היתה קצת שונה.במאה השמונה עשרה הדיווחים לא היו מלאים אך היסטוריון אחד מציין כי לידות היו מוצלחות ב- 95 אחוז מהמקרים. גברים לא השתתפו בלידות מאחר וזה נחשב לא צנוע והיו מעט מאוד רופאים בסביבה. בניו יורק מיילדות קיבלו רישיון והיו עובדות מדינה. כלומר עד סוף המאה השמונה עשרה המיילדות השתתפו ברוב המוחלט של הלידות. הרופאים לא היו בעלי השכלה, הספרים שהיו בנמצא היו ספרים עם עצות שהסתמכו על עזרה עצמית והגיון בריא.
ב- 1765 ד”ר William Shippen פתח את הקורס הפורמאלי הראשון למיילדות. לא היו לו הרבה תלמידות מאחר והמיילדות ראו בלידה תהליך נורמלי השייך למין הנשי והאמונה הזאת מנעה מנשים ללכת ללמוד ובמיוחד מגברים. בנוסף, חלקן היו אנאלפביתיות, חלקן לא יכלו להרשות לעצמן כלכלית את הלימודים והפילוסופיה הפוריטאנית לא עודדה נשים ללמוד ולכן לקורס נרשמו מעט מאוד נשים.
בסוף המאה השמונה עשרה רוב האנשים חשבו שהמיילדות ללא הכשרה פורמלית, למרות שחלקן היו, וחלקן ראו בנשים יצורים נחותים מבחינה רגשית ושכלית שאינן יכולות ללמוד את השיטות המילדותיות החדשות ולכן נשים בעלות יכולת כלכלית האמינו שרופאים יכולים לטפל טוב יותר ממיילדת והציעו את האפשרות הטובה ביותר ללידה תקינה. מספר הלידות בהן השתתפו רופאים הלכה וגדלה ובתחילת המאה העשרים רופאים טיפלו בערך בחמישים אחוז מהלידות בכלל וכמעט בכל הלידות של נשים מהמעמד הבינוני והגבוה. המיילדות לעומתם טיפלו בנשים שלא יכלו להרשות לעצמן רופא ומעמדן הכלכלי הלך ודעך. בשנות העשרים של המאה העשרים ישנה התעוררות כלכלית והמעמד בינוני הלך וגדל. נשים מהמעמד הבינוני והגבוה העדיפו רופאים בלידה שלהן ולא מיילדות שהיו מהמעמד הנמוך.
התיעוש הביא לשינויים רבים ביניהם שינויים בתנאי הדיור.בסוף המאה התשע עשרה אנשים עברו ממגורים בבתים פרטיים וגדולים לדירות קטנות במבנים עם קומות. בתנאים אלו לא היה מקום שבו יכלו לשים את החולים וכך גדל מספר המשתמשים בבתי חולים.
מתי עברו הלידות לבתי החולים?
נראה לנו היום כי הלידות כבר שנים מתרחשות בבתי החולים אך הנתונים מראים ממצא מעניין:
1900 – פחות מ-5 אחוז מהנשים ילדו בבית חולים.
1920 – 30-50 אחוזים מהנשים יולדות בבתי חולים.
1939 – 50 אחוז מכלל הנשים ו 75 אחוז מהנשים העירוניות יולדות בבתי חולים.
1950 – 88 אחוזים מהנשים יולדות בבית חולים
1960 – 97 אחוזים מהנשים יולדות בבתי חולים
כלומר, הלידות עברו לבתי חולים רק באמצע המאה העשרים.
איך התייחסו הרופאים ללידות בארה”ב?
ב- 1915 ד”ר DeLee, מחבר ספר המיילדות הפופולארי ביותר בתקופה זו, מתאר את הלידה
כתהליך פתולוגי. הוא מאמין שלידה היא לא תהליך נורמלי ולדעתו למיילדות אין מקום בלידה.
ב- 1920 הוא טען שלידה היא תהליך פתולוגי שרק מעט מצליחות לעבור אותו ללא נזק. הוא מציע תוכנית של “שליטה פעילה” על הלידה המונעת נזק ע”י התערבות רוטינית.
כדי להימנע מהנזקים שהם התוצאות הטבעיות של לידה על מיילדים מומחים לתת לכל יולדת סמי הרגעה בתחילת הלידה, לאפשר לצוואר הרחם להימחק, לתת סמי הרדמה לשלב השני של הלידה, לבצע חתך חיץ, לילד את התינוק עם מלקחיים, להוציא את השליה, לתת תרופה לכיווץ הרחם ולתפור את חתך החיץ.
מאחר ואכן הרופאים האמינו שלידה “נורמלית” היא דבר כל כך נדיר כל ההמלצות עליהן המליץ DeLee הפכו לרוטיניות בבתי חולים.
מתי התחיל השינוי?
תחילת שינוי במעמד המיילדת אנו רואים בשנת 1925.בשנה זו נפתחו 5 בתי ספר למיילדות-אחיות שמטרתם היתה להכשיר מיילדות שיטפלו באוכלוסיה מיוחדת: אוכלוסיה מבודדת מבחינה גיאוגרפית,
עניים, עולים חדשים ששם יש בעיה של שפה, תרבות וגזע. השינוי נוצר מקורח ולא מתוך מודעות אך שם היתה ההתחלה.
התעוררות נוספת היתה ב- 1933 – בכנס של הבית הלבן בארה”ב בנושא בריאות והגנת הילד בו הציגו
דו”ח המראה שהתמותה המיילדותית לא קטנה בין השנים 1915 – 1930 למרות העלייה בלידות בבתי
חולים, הטיפול הטרום לידתי והשימוש באמצעים סטריליים. זאת ועוד, המספר של מקרה מוות בגלל חבלה בלידה גדל במשך עשר שנים ב- 10%. המוות נגרם או מחוסר או העדר טיפול טרום לידתי או בגלל טיפול התערבותי מוגזם שבדרך כלל בוצע בצורה לקויה. ממצאים אלו עוררו שאלות בקרב נשים וההתייחסות ללידות עם מיילדת או לידות בית קיבלה פן חיובי יותר.
ב-1952 המיילדות בארגון הלאומי לאחיות של בריאות הציבור אימצו פילוסופיה המדגישה כי הריון ולידה הם תהליכים טבעיים. וב- 1955 – בי”ח Columbia Presbyterian Sloan בניו יורק היה ביה”ח הראשון שפתח את שעריו לאחיות-מיילדות.
בהמשך בשנת 1973 – איגוד המיילדות-אחיות אימץ קו מנחה לכונן אלטרנטיבות לשירותי הלידה והורידו את התנגדותן מלידות בית, גרסה שהן אימצו ב-71. זה פתח פתח נוסף לאפשרות הנשים לבחור.
ב- 1979 – ה FDA כינס כנס מיוחד לדון בתוצאות מחקר ברמה לאומית שהראה קשר בין פיגור
בהתפתחות וירידה מוטורית לבין ילדים שאמהותיהן קיבלו חומרי הרגעה בלידה. הפרסום הזה הגדיל את העניין בלידות טבעיות והגדיל את מספר לידות הבית ולידות עם מיילדות.
השינוי בארה”ב נוצר על סמך מחקרים ועובדות.הנשים לא הביאו לשינוי ספונטאנית, שוב בגלל הריחוק
מהגוף וחוסר האמון בו.
נכון להיום ישנן ארגוני נשים שמתעסקים בשיפור תנאי הלידה ויכולת האישה לבחור כיצד ללדת.
היום השינוי נעשה מהשטח, התנהגות הנשים ורצונן נשמע והשינוי נעשה בצעדים קטנים אך
משמעותיים ומורגשים.
ישראל
מה קורה אצלנו?
בהתייחסותי ללידה בישראל הייתי רוצה ראשית להתייחס למיילדות היהודיות.
הפעם הראשונה שאנו רואים התייחסות למיילדת בתנ”ך זה בבראשית ל”ה 17 כאשר רחל מתקשה ללדת: ותאמר המיילדת אל תיראי כי גם זה לך בן”. בזה שלא מסבירים מהי מיילדת ניתן להבין שהיה זה תחום מקובל. המיילדת ניסתה לעודד את רוחה של רחל “אל תיראי” ולידע אותה כי יהיה לה בן נוסף, כלומר היה לה את הכוח לחזות זאת.
בהמשך ספר שמות ל”ח 27-30, כאשר תמר יולדת תאומים אנו רואים שלמיילדת היה מצב קשה שתאום אחד מוציא יד, תנוחה לא אידיאלית, מחזיר את היד ויוצא תאוםשני. תפקיד נוסף שאנו רואים הוא סימון הבכור.
פעם נוספת בשמות שמוזכר מיילדות זה בסיפור עם פרעה שהוזכר קודם.
עבודת המיילדות היהודיות עוצבה ע”י ההלכה והאתיקה היהודית. האמונה כי הקב”ה הוא חלק ביצירת התינוק ובלידה מעוררת במיילדת תחושה של קדושה בתפקידה ואת עומק השליחות שהיא שותפה לקיום ההמשכיות של העם היהודי.
כתב עברי קדום מהמאה ה-14 מגדיר את המיילדת הרצויה: אישה המתאימה להיות מיילדת היא אישה יראת ד’, מכובדת, משכילה, חכמה, אינטילגנטית, נקייה, תמימה, חזקה, מיומנת, סבלנית, רגילה לעבוד בענייני נשים ועם רופאים. החברה היהודית כיבדה את המיילדות והיה להן השפעה לא מבוטלת.
מיילדות יכלו להעיד בבית משפט בתקופה שקולן של נשים בכלל לא נשמע והן יכלו לגבות תשלום על השירות שלהן בזמן שנשים לא יכלו לעבוד בשכר. שמן של המיילדות היהודיות הלך לפניהן והן היו מבוקשות בחצרות המלוכה ב- Castile וב Aragone. כאשר הועלו מיילדות למוקד באשמת כישוף, אין
שום תיעוד שמיילדות יהודיות הועלו על המוקד. בתקופה זו המיילדות היהודיות הקפידו לעבוד בתוך הקהילה היהודית שם הן היו מקובלות ובטחו בהן.
במאה ה-18 בדרום הולנד נשים לא יהודיות העדיפו מיילדות יהודיות מאחר והן נתנו העדפה לחיי האם על פני הוולד בעוד הרופאים הקתוליים נתנו העדפה לחיי הוולד.
תפקיד המיילדת בלידה בישראל היה ונשאר מהותי.המיילדות בארץ מתמודדות עם אוכלוסיה של קיבוץ
גלויות, אוכלוסיה רב לשונית ותרבותית.
מערך הלידה בארץ בעת החדשה דומה לנעשה בחו”ל והשיפור ביכולת של היולדת ללדת כפי רצונה הולך ועולה.
ביבליוגרפיה
ספרים
Immaculate Deception – Myth, Magic
& Birth by
Suzanne Arms.
Ina May’s Guide to Childbirth by Ina levitra dangers May Gaskin
Birthing From Within by Pam England and rob Horowitz
Spiritual Midwifery by Ina May Gaskin
מאמרים
The History of Midwifery and Childbirth in
America: A Time Line by Adrian E.
Feldhusen, Traditional Midwife http://midwiferytoday.com/articles/timeline.asp
Progress Towards
Ideal Obsterics by Dr. Joseph DeLee –
http://www.collegeofmidwives.org/legal_legislative01/HxMfryIndex01/delee.htm
www.st-mike.org/medicine/bs.htmlThe
Barber-Surgeon –
Titus 2 Birthing: A Return to a Biblical Birthing
Model by Rev. Kathy Rateliff –
www.geocities.com/titus2birthing/birthhistory.html?200622
Dying to
Have a Baby – The History of Childbirth – www.umanitoba.ca/outreach/manitoba_womens_health/hist1a.htm
The History of Childbirth and Education – http://www.birth.com.au/class.asp?class=64&page=2
Midwifery and
The Bible by Beth &
Larry Overton
http://larryoverton.com/essays/midwifery&bible.pdf
The History
of Childbirth
http://www.uihealthcare.com/depts/medmuseum/galleryexhibits/factsoflife/childbirth/history.html
Midwives
and Childbirth http://www.vikinganswerlady.com/medicine.htm
The James Young Simpson Collection http://www.rcpe.ac.uk/library/simpson/jy_simpson.php
Victoria of the United Kingdom
http://en.wikipedia.org/wiki/Victoria_of_the_United_Kingdom
Pain Relief
Options During Childbirth
http://www.painfreebirthing.com/english/evolution.htm
The Jewish
Midwife by Michele Klein, PhD,
Midwifery Today – International Midwife Winter 2001
Midwifery
and The Bible by Beth &
Larry Overtone
http://www.texas-midwife.com/midwifery3.htm
– 20k