בחיינו אנו נמצאים בתנועה מתמדת וחלק מתנועה זו הוא מעבר בין מנעד רגשות. כל הרגשות הם לגיטימיים וקיימים והמעבר ביניהם הוא מהותי בהתפתחות שלנו. השאיפה שלנו, שהמעבר יהיה רך יותר ויכולת ההכלה של הרגש גדולה יותר.
אם הייתי מציירת את המנעד הייתי אולי עושה זאת כך
רגשות נעימים עזים – שלווה/רוגע – חוסר שקט/דכדוך – רגשות לא נעימים עזים
אני רואה בשתי קצוות המנעד, נקודות ציון, זרקורים שמאפשרים לנו לראות ולצמוח.
כשאנחנו נמצאים במקום של רגשות נעימים, שווה להתבונן מה הביא אותנו לשם: אירוע משמח, הצלחה, מפגש, התעוררות טבעית עם רגש זה. ההתבוננות מאפשרת לבחון ולראות מה נעים לנו, להקשיב מה זה עושה לי ואולי לחזור למקום הזה לפי הצורך.
במקביל כדאי לזכור להודות על רגעים מיוחדים אלה. להבין שהם לא מובנים מאליהם, הם כרגע כאן והם יעברו וכל זמן שהם כאן להודות ולשמוח בהם.
כאשר אנו במקום של רגשות לא נעימים עזים, לא לברוח מהם, להרגיש אותם, להבין שכאן יש שיעור, זה מעין טלטול, שעון מעורר שאומר, תשימו לב, אפשר ללמוד כאן משהו.
איך עושים זאת? ראשית להרגיש, מה זה אומר? אם כועסים אז לכעוס, לא לדחוק את הרגש, לנסות לא להוציא את זה על הקרובים לנו אלא פשוט לכעוס. אם עצובים, להיות עצובים, לבכות, לכאוב, להרגיש את הלב ולא להבהל. הגורם המזמן שהביא לרגש הזה יכול להיות אמיתי מאוד, כלומר שנעשה מעשה שהוא פוגע באמת ויכול להיות שנאמר משהו שפגע בעצב חשוף ועורר את התגובה החזקה. בכל מקרה אם הרגש עז זה אומר שהמקרה היה גורם מזמן לצמוח. לאחר שהרגש נרגע להסתכל פנימה ולשאול מה עלה, באיזה רגש עדין זה פגע לדוגמא דברים שיכולים לעלות: לא מעריכים אותי, אני לא ראויה, אני לא שייכת, דוחים אותי וכדומה.
כאשר מבינים על מה זה יושב, זה המקום שאפשר לעשות עבודה אישית ולצמוח.
ברגע שעושים את זה, מתפנה מקום עמוס ומאפשר לשמחה אמיתית להכנס, רגש נעים של צמיחה ובנוסף, אם אחליט לשוחח עם הגורם המזמן, המפגש יהיה ענייני ומקדם, ללא דרמות.
בהצלחה רבה!